למי יש אומץ, אה?

"למי יש אומץ, אבל באמת…

למי יש אומץ לשתף במקרה שנכנע ללחץ קבוצתי,

ובמקרה שהיה נאמן לעצמו?"

האמיץ הראשון שיתף… ועוד אחד ועוד אחד,

"הי, גם אני רוצה!"

ה"קוליות" התגייסה לצד אלה שהסכימו להודות בחולשה.

—————————————————————- 

"למדו את הבנים שאומץ רגשי הוא אומץ,

ושאומץ ואמפתיה- 

הם-הם המקורות לחוזק האמיתי בחיים" 

(מתוך "לגדל בן- חייהם הרגשיים של בנים"/ קינדלון ותומפסון)

http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=37643

—————————————————————- 

 בענין חינוך לגבריות חדשה-

יום הגבר הבינלאומי
ייחגג 
ביום שני 19.11.12 בבינימינה,

עם עוד 60 מדינות נוספות (ראו קובץ מצורף)


זהו יום בסימן מיפגש בין גברים, נשים, אמנות, יין, אדם ועולם.

שתי הרצאות מסקרנות לטעמי:

גבר, אשה והגבריות החדשה– ד"ר חן נרדי

כיצד לגדל בנים– יורם פלד

מארגן הכנס ברוך רז הוא חבר, מנחה מעגלי גברים

ומקים "המרכז להתפתחות גברית". 

—————————————————————- 

נשים, לא שכחנו אתכן-

מה גברים רוצים? למי שמעוניינת לדעת-

תומר קורון, מומחה לשפת החיזור, מאפשר הצצה נשית למוח הגברי

מיועד בעיקר לאלו שחושקות לשים את המוח המבוקש בנעלי בית.

תודו שנשמע מסקרן…

—————————————————————- 

לסיום- סדרת הרצאות מרתקת מבית "חוכמת נשים"

נשים חכמות – סדרת הרצאות
שלום רב,
שמחות להזמינכן/ם לסדרת הרצאות בנושאים הקשורים לסוגיות בחיי נשים ובפסיכולוגיה של נשים.
ההרצאות מועברות על ידי מיטב המרצות בתחום לימודי מגדר, פסיכולוגיה של נשים וטיפול בנשים. ההרצאות מיועדות לקהל הרחב ואין צורך בידע מקצועי מוקדם על מנת להנות, להחכים ולהתעשר בידע שתורם לשינוי אישי וחברתי, ולשיפור בתחושת הרווחה הנפשית.
 
ההרצאות יתקיימו במרכז הכנסים   "ישראל יפה בפארק", בפארק הירקון תל – אביב (להוראות הגעה לחצו כאן)
 
ניתן להירשם להרצאה בודדת או לכל הסדרה בהנחה.
נשמח לראותכן בהרצאות
 
ענת ובילי.

 לחצו כאן לפרטים נוספים ולהרשמה

תוכנית ההרצאות 
 "לעולם לא אוכל  למלא את החובה, שהיא, כך מסתבר לי, חובתו הראשונה של כלמרצה: להושיט לך לאחר דיבור של שעה גוש זהב גולמי של אמת טהורה שתוכלי לארזו בין דפי מחברותייך ולהשאירו לעולם על מדף האח…"

וירג'ניה וולף – בהרצאתה "חדר משלך" 1928 

יום ג'  25.12.2012

מחוברות: אמהות ובנות 
מרצה: פרופ' אריאלה פרידמן
יום ד'  23.1.2013
 
לאן נעלם אבא ? יחסי אבות ובנות
מרצה:  ד"ר גילה עפר
יום ג'  12.2.2013
 
אלוהים לנשים חילוניות
מרצה:  ד"ר הגר להב
יום ג'  12.3.2013
 
"אין לי מקום"- מסע מהסרטים אחר בית משלך      
     מרצה: ד"ר רוני הלפרן                    

                           

 לפרטים נוספים ולהרשמה

—————————————————————- 

מזכירה לכם:

אל תחכו שיהיה מאוחר מידי
לפרטים טלפנו עכשו 
                       054-8062424     

נערים, גברים ומיניות בריאה

הרבה קישורים מעניינים ואנקדוטה לסיום.

ישבנו על קפה וקינוח. "רק פעם אחת שמתי קונדום" סיפר.

"זה היה כשהבחורה התעקשה".

זה מה שהוא סיפר לי, נער בן 17, על הסקס שקיים בשרותים של מועדון,
ועל הזכרונות הצורבים (פיזית) שנשארו לו.

סיימנו עם הבטחה שלו להיבדק ולראות את הסרט-
שידע מה הסכנות ואז יחליט.

מצרפת לכם קישור לסרט של אורנה בן דור על מחלות מין – "סקס קטלני" 

http://docu.nana10.co.il/Article/?ArticleID=705134

מהעבר השני של סקלת הטסטוסטרון- "לא רוצות תותח"
כתבה מצוינת של מירב מיכאלי על גברים וויאגרה.

http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1477222

וגם- קצת ניתוץ מיתוסים-
על גברים שרוצים חיבוק ונשים שרוצות יחסי מין-

http://news.walla.co.il/?w=/9/1838836

ספר/י לי עליך

"למה הוא חייב להפגין את זה?" "אני מתעצבן כשהוא לידי.."

אמרו נערים על הומוסקסואל גלוי בכיתתם.

התבקשתי לעזור לכיתה להתמודד עם גילוי הנער…

———————————————————————————-

קוראים לזה הומופוביה. ואם נכליל- הפחד מהאחר.

אז איך עוזרים?

מלמדים להכיר ולכבד את השונות שבינינו.

גברים- נשיםדתיים– חילוניים

הטרוסקסואלים והומוסקסואלים….

———————————————————————————-

שמים בצד (אפילו לזמן קצר) את הצדקנות.

מקשיבים. מסתקרנים. חוקרים.

מי שזה קל לו- שיקום!

באופן אישי, לצערי אני נופלת לא פעם

ומכירה לאחר מעשה בבורותי.

ואז ניגשת ללמוד ולחקור את הנושא –

" כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" (משלי כד טז).

יש מקום לטעות. ולתקן.

———————————————————————————-

תארו לעצמכם שמישהו בא ואומר לכם:

ספר/י לי עליך.

(בן/בת הזוג, הורה, ילד/ה, קולגה, בוס/ית, עמית)-

ספר/י על דרך ראיית העולם שלך, עולמך, שורשיך.

ספר/י לי עליך כדי שנוכל לתקשר ולהפסיק לפחד.

לדעת שלי יש מקום, ולך יש מקום פה.

ואפשר לחיות יחד. בכבוד, בשלום, בביטחון.

כמה חשוב להכיר וללמוד את זה/זו שמולנו,

כי היכרות מפוגגת פחדים…

איך יוצאים מהמבוכה הזאת?

איך יוצאים מהמבוכה הזאת? איך מתחילים לדבר "על זה"?

כשהייתי בת-עשרה צחקה עלי חברה:
'עם מרגנית לא מדברים על סקס'.

כל פעם שהזכירו את הנושא הייתי מסמיקה עד שורשי שערותי.

נתקפתי בושה עזה בלדבר על זה, לשאול על זה, להתעניין בזה…

היום- זה מה שאני עושה- מדברת (גם) על סקס.

בפעם הראשונה שהעזתי להביא את המבוכה שלי,
הסתבר שנתתי לגיטימציה לאחרים.

מאז, אחת התגובות השכיחות בעקבות הסדנא היא:
אפשר לדבר על זה! אני לא לבד…

מכאן, שהדרך להתגבר על המבוכה ולהתחיל לדבר היא-

להתחיל לדבר!

ולמה זה חשוב? כדי שלבני הנוער תהיה כתובת לפנות אליה! 

איך מתחילים?

1.     צוברים ידע  בין היתר, זו מטרת הטיפים האלה- לחשוף אתכם לחומרים בתחום.
ספר מרתק להתחיל איתו: "אנטומיה של תשוקה" של אנדראה סיימון

http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=16972
הספר נותן מבט מקיף, מקורי ומרתק, על מה מניע אותנו בתחום האהבה, התשוקה והנישואין. מסופר נפלא!

2.     מפחיתים רגישות– מבינים שזה מעסיק את כולנו, בפרט את בני הנוער.

אז מותר לדבר, להתבייש, לצחקק במבוכה, לשתף בקושי (בקבוצת העמיתים) או לצפות יחד בקטעים בנושא מ"קצרים" ולהתגלגל מצחוק..

3.     מזמינים הכשרה למדריכים/ מורים בארגונכם
בהצלחה!!

איך הגעתי לכאן

נולדתי מפגישה.

פגישה של גבר ואשה, של חילוניות עם מסורתיות, של כבוד ואהבה.

אב אפיקורס שעושה קידוש לשבת, חיפוש משותף של דרכים לחיות יחד.

הדרך בה התחילו חיי היא הצידה שאני מביאה איתי לכל הדרכה: כבוד, אמון, הקשבה ואמפתיה לכל אדם, באשר הוא.

למה דווקא מיניות? 

באתי מבית חם, אבל היו נושאים עליהם לא דיברו.  את השאלות שמרתי בבטן, נבוכה ומבויישת.

יום אחד הבנתי את הקשר בין יצריות ליצירתיות- חסימה של האחד חוסמת גם את השני.

הנושא התחיל לסקרן ולמשוך אותי בחבלי קסם. התחלתי לחקור, אותי ואת הסובבים.

עם השנים הבנתי שהחוייה של: "על זה לא מדברים" משותפת לאנשים רבים.

במקרה הטוב היא גורמת לחוסר ידע, במקרה הרע לבורות, מצבי סיכון ופגיעה.

החלטתי להביא לנוער חוויה אחרת, לומר להם: אנחנו רואים אותכם!

את המבוכה, את הבלבול, את הצורך לדעת ולקבל הכוונה.

מה קורה כיום?

כיום אני עובדת עם בני נוער, סטודנטים לחינוך, הורים וצוותים חינוכיים,

בנוסף להיותי יועצת מתנדבת ב"דלת פתוחה"- רשת ייעוץ ארצית לבני נוער.

מטרתי: לקרב בין עולם המבוגרים לבני הנוער, לתת מענה, להוות כתובת,

לאפשר דיאלוג לא שיפוטי ולזהות מצבי מצוקה אצל בני הנוער.