ראיון שהתקיים איתי על הורים, נוער ומיניות


בין מבחני מיצ"ב למבחני בגרות של משרד החינוך‮, ‬מתי עוסקים בחינוך לזוגיות מכבדת‮? ‬לחיי משפחה תקינים‮? ‬להתמודדות עם מצבי משבר‮?‬

מאת: הניה לעיתון גפן    30.11.2012

מעט מידי‮, ‬לעיתים רחוקות מידי‮, ‬ובוודאי לא באופן מקיף‮. ‬עולם המבוגרים לא נותן מענה מספיק לצורך של בני נוער ללמוד על זוגיות בריאה‮. ‬אז מה הפלא שאת התשובות לשאלותיהם מחפשים בני הנוער באינטרנט‮?‬

מרגנית פרופיל מסגרת

מרגנית ארז

‮"‬החינוך לתקשורת כנה‮, ‬פתוחה ומכבדת היא מפתח מרכזי בחינוך לזוגיות‮  ‬טובה‮", ‬אומרת מרגנית ארז‮, ‬תושבת כרכור‮, ‬מנחה סדנאות להורים וצוותי חינוך‮, ‬בנושא חינוך לחיי משפחה‮, ‬יועצת מתנדבת ב"דלת פתוחה‮" ‬חיפה‮, "‬כשילד מרגיש סביבו יחס של כבוד‮, ‬חיבה ואהבה‮, ‬הוא גדל עם דגם שתמיד יהווה עבורו מודל לחיקוי‮. ‬כשבבית אפשר לדבר על כל דבר‮, ‬סביר להניח כי גם שאלות של זוגיות‮, ‬מיניות יהיו נושאים לשיחה כחלק מדיבור על יחסים בין בני אדם‮".‬

‮- ‬ובגיל הנעורים‮, ‬כשהנושא‮ …‬

‮"‬החינוך לא מתחיל בגיל הנעורים‮, ‬אלא הרבה קודם‮. ‬למעשה כבר בינקות‮. ‬תינוק קטן‮, ‬אף שאינו מדבר‮, ‬מרגיש איך מתנהלת התקשורת בביתו‮, ‬ולומד קודם כל לכבד את עצמו‮, ‬את סביבתו‮, ‬לומד איך הסביבה הקרובה שלו מתייחסת לאחר‮, ‬איזה מרחב נוצר סביבו‮. ‬וכל אלה ישמשו עבורו דגם כשיגדל ויתבגר‮".‬ 

– זה לא נושא העובר מהורים לילדיהם‮…‬

‮"‬בהכללה גסה אפשר לאמר כי הורים נמנעים מלדבר עם ילדיהם על יחסים בין המינים‮, ‬למרות שמדובר בנושא כל כך טבעי‮, ‬הנוגע לכל ילדה וילד‮, ‬נערה ונער‮, ‬מתבגרת ומתבגר וגם לנו‮, ‬המבוגרים‮. ‬נושא שאמור להיות חלק מאורח החיים המובן מאליו שלנו כבני אדם‮. ‬לאו דווקא יחסי המין‮, ‬אלא על קשר זוגי נכון ובריא‮, ‬שהמיניות היא חלק ממנו‮. ‬הרבה הורים חוששים משיחה כנה וגלויה‮, ‬אולי משום שהם עצמם לא זכו לשיחה כזו בבית הוריהם ואין להם מודל כזה‮, ‬הם חוששים מפני שאלות מביכות‮, ‬חשים אי נוחות מראש‮, ‬אולי רואים בשאלות חדירה לפרטיות‮, ‬ויש תפיסה‮,  ‬שאיכשהו‮, ‬הם‮, ‬הצעירים‮, ‬יודעים‮  ‬יותר‮. ‬במקרים רבים כל הנושאים הקשורים למיניות הם בבחינת טאבו‮. ‬לא מדברים על זה במשפחה‮, ‬ומקוים מאד שמערכת החינוך תעשה את העבודה‮".‬

אגף שפ"י‮ – ‬שרות‮ ‬פסיכולוגי‮ ‬ייעוצי של משרד החינוך הוא האגף‮  ‬הממונה על היעוץ החינוכי-פסיכולוגי לכל הגורמים הנוגעים בילדים ובני נוער‮, ‬בכל שכבות הגיל שבין כיתה א‮' ‬לכיתה י"ב‮, ‬כולל חינוך לחיי משפחה‮, ‬תקשורת מכבדת וגם על החינוך למיניות בריאה‮. ‬אחת ממטרותיו לאפשר לכל תלמיד התבגרות נינוחה וטובה לצד מיצוי יכולתו הלימודית‮. ‬בשפ"י שלושה אגפים שכל אחד מהם עומד לרשות הצוות החינוכי‮, ‬ההורים והתלמידים עצמם‮: ‬אגף פסיכולוגי‮, ‬אגף ייעוץ ואגף תוכניות סיוע ומניעה‮. ‬כמו כן פותחו בשפ"י‮, ‬מספר תוכניות חינוכיות המזמנות עיסוק בכל הנושאים הנוגעים לחיי היום יום של בני נוער‮: "‬כישורי חיים‮", "‬התבגרות מכבדת ומכובדת‮", "‬חברות וזוגיות‮" ‬ועוד‮. ‬השאלה היא כמה שעות מקצה משרד החינוך לעיסוק בנושא בכל שכבת גיל‮? ‬האם התוכניות היפות‮, ‬שנכתבו על ידי מיטב הפסיכולוגים והיועצים אכן מחייבות את מנהלי בתי הספר‮? ‬ועד כמה צוותי ההוראה והחינוך הוכשרו ורואים עצמם מוכנים לעסוק בתוכניות אלה‮, ‬כל זאת על רקע הדרישה והאמירה החד משמעית של משרד החינוך להעלאת הישגים לימודיים‮, ‬בעוד בנושאים אלה לא נשמעת כל אמירה‮.‬

‮"‬במערכת החינוך אין כמעט התייחסות להתבגרות ולהתפתחות הזהות האישית והמינית של הנער/ה‮", ‬אומרת מרגנית‮, "‬מוסדות החינוך נותנות עדיפות לידע‮, ‬ולערכים של תחרותיות והישגיות על פני בריאות נפשית‮, ‬אושר ורווחה‮. ‬למעט מוסדות ספורים שרואים בחשיבות הנושא להתפתחות תקינה ובריאה של הנער/ה‮. ‬ברוב המקרים החינוך המיני עולה על הפרק במערכת החינוך בעקבות אסון כמו אונס קבוצתי‮. ‬התוצאה היא שיחות חירום עם הילדים‮ – ‬לא כמענה טבעי וחיוני לצרכים שעולים מבני הנוער אלא בהקשר של אזהרה וסכנה‮. ‬כמו בכיתה בה הילד המפריע זוכה ליתר תשומת לב‮ – ‬כך המין הפוצע‮, ‬הגבריות המאיימת‮ – ‬היא זו שזוכה לכותרות ולהנצחת החשדנות וחוסר האמון בין המינים‮. ‬בנוסף מקיימים בבתי הספר פעילויות חד פעמיות בנושאים של מחלות מין ואמצעי מניעה‮ – ‬שוב‮ – ‬ההתייחסות לצערי היא‮ "‬לחולי‮" ‬שמביאה איתה ההתנהגות המינית‮, ‬ולא לפן הבריא‮, ‬הטבעי‮, ‬החיוני והמעשיר של המיניות‮".‬

– את רוצה לאמר שמערכת החינוך לא לוקחת לידיה את הכדור שההורים מוסרים לה‮…‬

‮"‬מנסיוני‮, ‬הורים וסגלי הדרכה והוראה מעידים על חששות שונים לגעת בנושא‮ – ‬החל מפער הגילאים‮, ‬חשש להיות שיפוטיים‮, ‬חוסר בידע מספק‮, ‬חוסר נינוחות‮, ‬תחושה שהנוער יודע הכל‮, ‬קושי ליזום שיחה‮, ‬חשש להיחשף‮, ‬אי בהירות בנוגע למידת המעורבות הרצויה‮, ‬חשש מהטרדה מינית‮, ‬סקפטיות בנוגע ליכולת ההשפעה ועוד‮. ‬נראה שכולם מקווים שהילדים ירכשו את הידע בכוחות עצמם או מחברים‮ – ‬והם אכן רוכשים‮, ‬לרוב בצורה מזיקה‮, ‬מעוותת ומקבעת דפוסים לא בריאים‮ – ‬כפי שמופיע באתרים הפורנוגראפיים‮, ‬כמו גם בסדרות טלוויזיה‮, ‬פרסומות‮, ‬ערוצים מסחריים וכד‮'. ‬התמונה דומה לרכישת מיומנויות שחייה‮ –אף הורה או מורה לא זורק את הילד למים ומקווה שילמד לשחות בכוחות עצמו‮. ‬אך בשדה היחסים‮, ‬ההתבגרות והמיניות‮ – ‬זו לצערי תמונת המצב‮ – "‬תסתדר‮"…".‬

פרו‮' ‬דוד גרין‮,  ‬מומחה בכיר בפסיכולוגיה קלינית ומנהל‮ "‬מכון גרין‮" ‬לפסיכולוגיה מתקדמת בתל אביב‮, ‬בראיון שנתן ליהורם הרפז‮, ‬תחת הכותרת‮: "‬אבדן החינוך הוא גם אבדן החינוך המיני‮", ‬מתאר מי הם הגורמים המחנכים היום את הילדים ובני הנוער‮, ‬אחרי שניזנחו על ידי עולם המבוגרים‮: "‬יש גורם מחנך שמוכן להקדיש לילדים כמה זמן שירצו‮, ‬הוא תמיד שם‮ – ‬התקשורת‮. ‬ערוצי הטלוויזיה ואתרי האינטרנט הם מורי הדור‮. ‬הם פרצו לחלל החינוכי הריק והפכו לגורמים המעצבים את תפיסת עולמם של הילדים‮, ‬הם שמדריכים אותם מבחינה רגשית וערכית‮. ‬הילדים מבלים עם מסכי הטלוויזיה והמחשב יותר משהם מבלים עם המורים בבית הספר ועם ההורים בבית‮. ‬זמן המסך הופך מזמן כמותי לזמן איכותי‮. ‬הילדים הרי אינם בוחרים הורים ומורים‮, ‬אך הם בוחרים ערוצים ואתרים ומתמסרים להם במשך שעות‮. ‬אלפי מחקרים מן השנים האחרונות מוכיחים שהשפעת הטלוויזיה והמחשב עצומה‮. ‬המכשירים האלקטרוניים האלה שוטפים את מוחם של הצעירים‮, ‬מקנים להם את רוב התכנים וההשכלה שלהם ומעצבים את יחסם לחיים‮. ‬

גורם נוסף אחרי המורים וההורים הנפקדים ואחרי הערוצים והאתרים הנוכחים‮, ‬הוא החברה‮. ‬ילדים‮, ‬כמו מבוגרים‮, ‬הם בבואה של החברה‮. ‬ככל שהחברה אלימה יותר‮, ‬כך בוגריה וילדיה אלימים יותר‮. ‬בחברה שבה‮, ‬למשל‮, ‬מבוגרים סוחרים בבני אדם בכלל ובנשים בפרט או הורגים נשים‮ "‬על רקע רומנטי‮" ‬והציבור אדיש‮, ‬לאיזה יחס לנשים אנחנו מצפים מהילדים‮?! ‬

החברה שלנו הפכה בשנים האחרונות לקפיטליסטית לפני ולפנים‮, ‬הכול בה סחורה והכול מיועד לשיווק ולעשיית רווח‮. ‬מה שמוכר הוא טוב‮. ‬התקשורת‮, ‬שדיברנו עליה קודם‮, ‬מייצרת דימוי של החיים הטובים‮ – ‬חיים שבהם אפשר לקנות הכול‮ – ‬ודימוי זה משתלט על תודעתם של הילדים‮. ‬כדי להשיג רייטינג התקשורת פונה אל הצרכים האנושיים הבסיסיים ביותר‮: ‬אלימות ומין‮. ‬ילדים צופים בווריאציות שונות של אלימות ומין ושל החיבורים ביניהם ומטמיעים מודלים של‮ "‬התנהגות ראויה‮". ‬תקיפה‮, ‬אונס‮, ‬פדופיליה‮, ‬ניצול מסוג זה או אחר‮, ‬נובעים במידה רבה מהמודלים שהצעירים‮ "‬מורידים‮" ‬מהמסכים ומפנימים‮. ‬גם מנהיגיה של החברה אינם מספקים מודלים חינוכיים‮. ‬חברה שבה נשיא לשעבר חשוד באונס‮, ‬ראש ממשלה לשעבר חשוד בקבלת שוחד ושני שרים יושבים בכלא מחנכת את צעיריה לציניות ולהיעדר תקווה‮. ‬היא מעבירה להם מסר שעושר הוא ערך עליון ולכן מותר לוותר בדרך אליו על ערכים מיושנים ולא פרקטיים‮. ‬החברה יוצרת תרבות ומושפעת ממנה‮, ‬ובתרבות פוסט-מודרנית שבה‮ "‬הכול הולך‮" ‬ואין שיפוט מוסרי חד-משמעי ואין ערכים הומניסטיים ברורים ילדים מתנהלים בתוך עולם ריק‮. ‬המבוגרים סביבם אינם מעזים לומר בתקיפות ובבטחה מה טוב ומה רע‮, ‬מה אסור ומה מותר‮, ‬וזה גורם לנוער להמציא נורמות משלו‮". ‬

– תמונת מצב לא מחמיאה לעולם המבוגרים‮…‬

‮"‬אכן כפי שהדברים נראים היום התמונה לא מחמיאה‮. ‬בעיני‮, ‬יש צורך דחוף להכניס את עולם המבוגרים למעורבות פעילה והדרכה נכונה של בני הנוער בתוך השדה הזה‮, ‬וליצור‮ ‬‮"‬ברית מבוגרים‮"‬‮ ‬משותפת לצוותי החינוך יחד עם ההורים‮. ‬החשיבות בעיני היא להעלות את הנושא למודעות‮, ‬ולגייס את ההורים ואנשי החינוך למען הצעירים‮, ‬לתת להם את האמון ביכולתם‮".‬

מסקר שערכה מינה צמח בשנת ‮9002 ‬על פי הזמנת א.י.ת.כ.ם‮ – ‬האגודה הישראלית לתכנון משפחה‮,  ‬בתשובה לשאלה‮: ‬עד כמה הנכם‮  ‬מרגישים בנוח לדבר עם הילדים‮ (‬גילאי ‮81-01), ‬על נושאים הקשורים למין‮, ‬כולל המנעות ממחלות מדבקות‮, ‬השיבו‮ %46 ‬כי הם מרגישים לגמרי או די נוח‮, ‬לעומת‮ %43 ‬שהשיבו‮: ‬מאד או די לא נוח‮. ‬לעומת זאת על השאלה‮: ‬האם יש להכניס שעורים בחינוך מיני לתוכנית הלימודים‮, ‬השיבו‮ %07 ‬כי חובה לעשות זאת‮, %31 ‬ענו כי יש להכניס נושא זה כשעורי רשות‮, %21 ‬השיבו כי אין לכלול את הנושא בתוכנית הלימודים‮.‬

מרגנית אמא ל-‮3 ‬ילדים‮, ‬עומדת בקשרי עבודה‮, ‬באופן עצמאי‮, ‬עם גופים שונים כמו האגודה לתכנון המשפחה‮, ‬המינהל לחינוך התיישבותי‮, ‬משרד הבריאות‮, ‬מועצות ופנימיות‮, ‬וכן במכון לחינוך דמוקרטי בסמינר הקיבוצים‮, ‬לצד פעילותה כיועצת מתנדבת‮  ‬ב"דלת פתוחה‮" ‬חיפה‮. ‬

– איך מגיבים לנושא צוותים חינוכיים שאיתם את עובדת‮?‬

‮"‬אני יכולה להעיד שבעקבות הפעילויות לסגלי הוראה והדרכה‮ – ‬יש שמחה על שיח העמיתים שנוצר בנושא‮, ‬על הסרת הטאבו‮, ‬על השיתוף ושיפור התקשורת עם החניכים‮. ‬כדאי לדעת‮, ‬שגישה של כבוד‮, ‬אמון והקשבה כלפי בני הנוער‮ – ‬מעוררת יחס דומה‮, ‬וכך נוצר כר לשיחות טובות ומשמעותיות‮".‬

– ובני הנוער פתוחים לשיחות כנות כאלה עם המבוגרים‮?‬

‮"‬הנוער סקרן‮, ‬תאב-דעת‮, ‬קשוב לאלטרנטיבות אחרות של התנהגות‮ – ‬אם רק מאפשרים להם‮. ‬למשל פגישה שהיתה השבוע עם בנים בכיתה ח‮', ‬בה הסכימו לשתף במקרה בו נכנעו ללחץ חברתי ובמקרה בו התגברו‮, ‬הודו בחולשה וקיבלו את תמיכת חבריהם‮ – ‬אלה רגעים יקרים מאוד של חינוך לגבריות אחרת‮, ‬לאינטליגנציה רגשית‮, ‬לשיתוף ואכפתיות הדדית‮. ‬או נערות שעוברות ממצב של חוסר אונים ליכולת בחירה‮- ‬אלה הרגעים בשבילם אני עושה מה שאני עושה‮". ‬

את החלל העצום שמותיר עולם המבוגרים‮, ‬במקור מוסמך ואמין ממנו אפשר לקבל תשובות לשאלות מטרידות‮, ‬ואיתו ניתן להתיעץ ממלאה רשת של ‮41 ‬מרכזי הייעוץ‮ "‬דלת פתוחה‮", ‬של אגודת א.י.ת.כ.ם‮,  ‬הפרושה בכל רחבי הארץ‮. ‬במרכזים אלה ניתן לקבל הדרכה וייעוץ על ידי אנשי מקצוע‮, ‬באמצעות פגישות אישיות‮, ‬שיחה טלפונית או שאלה אינטרנטית‮. ‬מרכזי היעוץ פתוחים לכלל האוכלוסיות במדינת ישראל‮, ‬יהודים ושאינם יהודים‮, ‬עולים חדשים וותיקים‮, ‬בני נוער‮, ‬הורים וצוותי חינוך‮. ‬מתנדבי הדלת הפתוחה יענו במקצועיות‮, ‬תוך הקפדה על רגישות חברתית-תרבותית ובדיסקרטיות‮.

קישור לראיון באתר "גפן המושבה"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s