לכל מי שקשור לבני הנוער-
קישור לסרט: "למה לא סיפרת לי" של צופית גרנט,
על מין והריונות בגיל הנעורים.
http://reshet.ynet.co.il/Shows/specialsreshet_
מצורפת הצעה למערך, ראו בהמשך
מסר לנוער:
אנחנו יודעים שאתם עושים את זה/ חושבים על זה,
מבינים את הסקרנות וההתלהבות שלכם,
גם אותנו זה מעסיק.
כדי שמין יהיה טוב, צריכים להתקיים שני תנאים בסיסיים:
- קודם כל הסכמה! אם אין הסכמה, יש קורבן.
- שהמעשה לא ישאיר צלקות (כאבים, הריונות ומחלות).
אז איך עושים את זה? – איך מגדילים הנאות וממזערים צלקות?
הצעה למערך:
- מקרינים את הסרט, או חלקים ממנו.
- מחלקים דף לעיבוד אישי, עם מספר שאלות:
1. רגש/ תחושה/ מחשבה בעקבות הסרט.
(למשל: רגש: כאב לי לראות את הנתק בין הנערה לאמה,
תחושה: הבטן שלי מכווצת מהסרט,
מחשבה: אם היו לוקחים קונדום, ההריון היה נמנע…
/כשאני בתוך זה, קשה לחשוב על אמצעי מניעה… )
2. הדבר הכי חשוב שלמדתי מהסרט.
3. מה לדעתך אפשר לעשות? - מתחלקים לקבוצות של עד 6 איש:
שיתוף בקבוצות הקטנות.
כל קבוצה מסכמת הצעה: מה אפשר לעשות?
(להתייחס לשאלות קשר עם ההורים/ מחנכים,
דחיית קיום יחסי מין, העלאת הנושא לסדר היום של הקבוצה,
נגישות של אמצעי מניעה,
מתן כתובות לשעת חירום- דלת פתוחה, מענה מקומי ועוד). - סיכום.
חשוב לדעת-
בזמן עוררות מינית יש ירידה
של עשרות אחוזים ברמת השליטה העצמית
ויכולת קבלת החלטות
("לא רציונלי ולא במקרה"/ דן אריאלי).
לכן, קונדום בכיס עדיף עשרות מונים על קונדום בבית המרקחת…
ולסיום: לא לשכוח שהכי חשוב
לחנך את בני הנוער ליחסים הדדיים,
מטפחים ומכבדים,
ללא קורבנות וללא מקרבנים.
במיניות בריאה אין פגיעה.
בהצלחה!